יום שבת, 12 באפריל 2008

יום שלישי, 1 באפריל 2008

מחנה ריכוז

היום בעבודה אמרו לי שאני בטלן,

זה לא הפריע לי להתקשר אלייך,
כשברקע נופלים על הערסים קסאמים,

ובכנסת עסוקים באונס קטינות,


אולי זו דרכי לבגוד בעצמי,

או לפגוע,

זה רק המזל שליהודון כמוני יש זכות לכתוב,

המחנה הריכוז הכי גדול,
שלי,
זאת המדינה,
שלי,
ולאט,
אבל,

לאט,לאט,

הם מרעילים אותי,

כן היום בעבודה,
הם אמרו לי שאני כלום,
והלכו לשתות קפה,

האם אני היחיד,
שחושב שאין לנו זכות קיום,
שאנחנו שללנו אותה מעצמינו?
ברור שכן,

אחרים עסוקים בקריאת שיר זה,

אז האלוהים היחיד זה הכיס שלך,
ולא הסתיו והילד,

גורל יהודי ,זה התאבדות אחת גדולה,
ובשביל מישהי שרוצה סוף טוב הנה הוא,

אפשר להתנחם שליהודים עדיין יש גדול,
אפילו אחרי הברית,
והם גם יודעים איפה לדחוף אותו,
לא זה לא האף.