קוקאין 2

אבוי לי בני, אבוי לי יחידי, אשר עודני אוהב,
הן ליבך לי כעדן בן, הן מבטך לי כשמי הבוקר היפה,
פשעתי , חטאתי למען אהבתי, אהבה שאינך מבין ,בני הקטן,
על נא תגיד מה שווים חייך, לאחר שהנני מסרתי את חיי ,אליו,
אל האחד,ואין ולא היה בי מצפון בני, כי הוא היה מצפני,
כי חייך שלך נמשכים כעונת האביב הנצחית,וחיי נרמסו נשדדו תחת פקודתו,
באיזו זכות בני, שיחקו בי ככה, באיזו זכות בראו אותי,
ועתה הדבר שאני יצרתי הוא הדבר שבא להרגני,
דמי זועק, צועק, צורח,נפשי ביקשה אדון,נפשי הריקה, קיבלה אותו בדמות שקופה,
בדמות הרוח והסערה,שבתוכי,
עתה,יחידי, רחם עלי בני, רחם על אביך, על החרק החלש,על הדג המסריח, על החיה הטיפשה,
על נא תשאל, האם אניף את סכיני בפעם הנוספת,באשר יבקשוני,על נא תשאל זאת אהובי,
עמוד לצידי ,החזק לי את היד,עצור אותי בגופך, תהיה לי אב,תהיה לי האם, חבק אותי,
הורד אותי אל בירכך , ותן לי מחילה בני, על תנסה אותי, לפחות אתה בני,
אתה זרחתי והוא שקיעתי,
הוא לקח ממני את ישמעאל, את האוויר שלי, וכעת בדרך אחרת הוא לקח ממני גם אותך,את דמי,
את תקוותי, את צחוקי,את אמונתי.